×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵל֙ עַל⁠־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת⁠־הָרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יוֹצֵ֣א וָבָ֔א לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
In the thirty-sixth year of the reign of Asa, Baasa king of Israel went up against Judah, and built Ramah, that he might prevent any from going out or coming in to Asa king of Judah.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
(א-יד) מלחמת אסא ובעשא * – מלכים א ט״ו:י״ז-כ״ד
בִּשְׁנַת תְּלָתִין וְשִׁיתְּ לְמַלְכוּת אָסָא סְלִיק בַּעְשָׁא מַלְכָּא דְיִשְרָאֵל עַל דְבֵית יְהוּדָה וּבְנָא יַת רָמָתָא מִן בִּגְלַל דְלָא לְמִשְׁבַּק נָפֵיק וְעָלֵיל לְאָסָא מְלִיךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה.
בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא1היאך היה זה? והלא כת׳ בספר מלכים ״בשנת עשרים ושש...לאסא...מלך אלה בן בעשא״ (מלכים א ט״ז:ח׳). ועוד כת׳ שם כי בשנת שלש לאסא מלך בעשא על ישראל, ומלך עשרים וארבע שנה על ישראל (שם ט״ו:ל״ג). 2הנה שלמה מלכותו בשנת עשרים ושש לאסא! יתכן לפרש כי אותן חשבונות של ספר מלכים אינו מונה לתחלת מלכות אסא, אלא לתחלת מלחמותיו; ועשר שנים שקטה הארץ בתחלת מלכותו, כמו שאמ׳ ״בימיו שקטה הארץ עשר שנים״ (דברי הימים ב י״ג:כ״ג). 3ולפי שבספר מלכים זוכר ענין מלכי ישראל גם כן, לא זכר תחלת מלכות אסא אלא מעת שהחל להלחם; ועשר שנים ששקטה הארץ לא מנה אותם שם. 4ושתי שנים מאלה עשר שנים היו בימי ירבעם; 5והשמנה שנים לא מלך נדב על ישראל, ואם מלך לא חזקה מלכותו ולא מנה אותם לו. ובשנה השנית אחר העשר שנים מלך נדב מלכות שלימה, 6ונלחם עם אסא. והנה ״בשנת שלש לאסא״ שאומ׳ שם זהו פרושו: בשנת שלש שהחל להלחם עם מלכי ישראל. ונלחם תחלה עם נדב בן ירבעם; ולשלש שנים מלך בעשא, ונלחם עם אסא כמו שאומ׳ שם ״ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא…כל ימיהם״ (מלכים א ט״ו:ל״ב).
ומלחמה זאת שעלה בעשא ובנה את הרמה היתה 7בשנת עשרים ושלש למלכות בעשא, שהיא שנת שלשים ושש לתחלת מלכות אסא; 8והיא שנת כ״ה או כ״ו למלחמת אסא, 9כי שנה שניה של נדב בן ירבעם מונה אותה גם כן לבעשא, כי אפשר שלא שלמה השנה לו. 10ובסדר עולם (סע״ר טז) אומ׳ כי המלחמה הזאת היתה בשנת שש עשרה לאסא, שנה אחת אחר מלחמת הכושיים; ומניין ל״ו הוא אומ׳ למיתת שלמה, כי כשנשא שלמה את בת פרעה – 11והוא בשנת ד׳ למלכותו – נגזרה גזרה שתחלק מלכות בית דוד ל״ו שנה 12כנגד אותן ל״ו שנה שהיה שלמה חתן פרעה. והיתה עתידה לחזור מלכות בית דוד בשנת י״ו לאסא, ששלמו ל״ו שנה לשלמה; ומפני שקלקל אסא במלחמת בעשא, ונשען על מלך ארם ושלח לו אוצרות בית יי׳ (להלן פס׳ ב), ולא נשען על יי׳ (להלן פס׳ ז), לא חזרה מלכות בית דוד, 13והיתה חלוקה כשהיתה.
1. היאך היה זה וכו׳. השוו דבריו למלכים א ט״ו:ל״ג.
2. הנה שלמה מלכותו בשנת עשרים ושש לאסא. בפירושו למלכים שם הוא מפרש שֶממה שמלך בעשא בשנה השלישית לאסא, ומלך עשרים וארבע שנה, יוצא שבעשא מת בשנת עשרים ושבע לאסא; ואין הוא מזכיר את מה שכתוב שמלך אלה בנו בשנת עשרים ושש לאסא, כי קושיתו עומדת במקומה בין כה וכה. אך דעתו כאן לפרנס גם את הפסוק ההוא כשהוא כותב ששלמה מלכותו בשנת עשרים ושש לאסא. נראה שהוא מניח שמלך בעשא קרוב להתחלת השנה השלישית של אסא, וגם שלא נגמרה לו השנה העשרים וארבע שלו (השוו דבריו בהמשך על נדב בן ירבעם); ובכן, אין לתמוה על כך שכשמת בעשא ומלך אלה בנו, לא נגמרה עדיין שנת העשרים ושש של אסא.
3. ולפי שבספר מלכים זוכר ענין מלכי ישראל גם כן וכו׳. ר״ל: הואיל ועוסק ספר מלכים גם במלכי ישראל והיחסים שביניהם לבין מלכי יהודה, ניתן להציע שהספר מונה שם את מלכות אסא מזמן מלחמותיו עם ישראל. מהמספרים הנזכרים שם במלכים, מוכח שלפי גישתו של רד״ק, כשכתוב שם (מלכים א ט״ו:ט׳) שמלך אסא בשנת עשרים לירבעם, הכוונה היא לתחילת מלכותו ממש; אבל החל מפסוק י שם, איפה שכתוב שמלך ארבעים ואחת שנה, הכוונה היא לתחילת מלחמותיו.
4. ושתי שנים...היו בימי ירבעם. כי ירבעם מלך עשרים ושתים שנה (מלכים א י״ד:כ׳), ואסא מלך בשנת עשרים לירבעם (שם א ט״ו:ט׳).
5. והשמנה שנים לא מלך נדב על ישראל וכו׳. נדב מלך אחרי מות ירבעם (שם א י״ד:כ׳) בשנת שתים לאסא (שם א ט״ו:כ״ה), אשר משמעותו לפי רד״ק השנה השנייה לתחילת מלחמותיו, שהיא שנת שתים עשרה לתחילת מלכותו. ובכן, לא היה שום מלך על ישראל במלוא המובן מזמן מותו של ירבעם בשנת שתים למלכות אסא עד שמלך נדב בשנת שתים למלחמות אסא עם ישראל.
6. ונלחם עם אסא. ר״ל: המשיך במלחמות שהיו לישראל עם אסא שהתחילו כבר מקודם, אחרי אותן עשר שנים ששקטה בהן הארץ. ממה שכותב רד״ק במשפט הבא שאסא נלחם תחילה עם נדב, נשמע שהוא תופס שנדב עמד בראש המלחמות אף לפני שמלך מלכות שלימה; ואמנם סביר להניח כן, שהרי נדב היה עומד להיות המלך.
7. בשנת עשרים ושלש למלכות בעשא וכו׳. לא ברור לי מדוע המלחמה ההיא לא יכלה להיות בשנת עשרים וארבע למלכות בעשא, ולא עשרים ושלש; כי אם בעשא מלך בתוך השנה השנייה של נדב כמו שמזכיר רד״ק, שהיא השנה השלישית למלחמות אסא והשנה השלש עשרה למלכות אסא, שנת כ״ג של בעשא נגמרה איפוא בתוך השנה הל״ו של מלכות אסא שאירעה בה אותה מלחמה, ושנת הכ״ד של בעשא התחילה אז.
8. והיא שנת כ״ה או כ״ו למלחמת אסא. אם מלחמות אסא התחילו באמצע שנת י״א למלכותו, ולא מיד אחרי עשר השנים ששקטה בהן הארץ, יתכן אמנם שהתחילה שנת ל״ו של מלכותו תוך השנה הכ״ה של מלחמותיו.
9. כי שנה שניה וכו׳. במלכים א ט״ו:כ״ה כתוב שנדב מלך בשנת שתים לאסא ומלך שנתיים, ובפסוק לג שם כתוב שבעשא מלך בשנת שלש לאסא; ואותה שנה אכן נמנית כאחת שנות מלכות בעשא (ראו החשבון בתחילת הדיבור). נמצא ששנות מלכות בעשא כוללות אותה שנה שנייה של מלכות נדב, ויש להניח איפוא שנדב מת בתוך השנה ההיא. לוּ שלמה השנה השלישית למלחמות אסא לנדב, ובעשא מלך רק אז, שנת כ״ג לבעשא תהיה שנת כ״ו למלחמות אסא. אך בא רד״ק לברר שכיון שמלך בעשא בתוך השנה השלישית למלחמות אסא, גם יתכן שהמלחמה שבשנת כ״ג לבעשא אירעה בשנת כ״ה למלחמות אסא.
10. ובסדר עולם וכו׳. כן מצטט גם המיוחס לרש״י. ראו מה שמקשה רד״ק על כך בפירושו על הפסוק במלכים; ועל כל הענין עיינו בהערות שבסדר עולם רבה מהדורת מיליקובסקי.
11. והוא בשנת ד׳ למלכותו. ראו מלכים א ב׳:ל״ט; ג׳:א׳; ודברי רד״ק שם ג׳:א׳.
12. כנגד אותן ל״ו שנה וכו׳. כי שלמה מלך ארבעים שנה; ראו דברי הימים ב ט׳:ל׳.
13. והיתה חלוקה כשהיתה. ר״ל: נשארה המלכות חלוקה כמו שהיא היתה משך אותן ל״ו שנה.
In the thirty-sixth year of the reign of Asa, Baasha initiated a war. How could this be? After all, it says in the book of Kings, “In the twenty-sixth year … of Asa … Elah son of Baasha became king” (1 Kings 16:8). Also, it says there that Baasha became king over Israel in the third year of Asa and reigned over Israel for twenty-four years (1 Kings 15:33). It emerges, then, that Baasha’s reign ended in the twenty-sixth year of Asa! It is possible to explain that when the text provides these numbers in the book of Kings, it does not count from the beginning of Asa’s reign but from the beginning of his wars, and in the beginning of his reign there was peace in the land for ten years, as it says, “During his days, there was peace in the land for ten years” (2 Chronicles 13:23). After all, the book of Kings discusses matters pertaining to the kings of Israel also. Hence, it does not make reference to Asa’s reign from its beginning, only from the time he began to fight, leaving out the ten years during which there was peace in the land. Two of those ten years were in the days of Jeroboam; and during the remaining eight years, either Nadab had not yet taken over as king of Israel, or if he had, the text does not count them for him because his reign was not yet secured. But in the second year after that ten-year period, Nadab became king in the full sense and fought against Asa. So when it says there “In the third year of Asa,” what it means is in the third year from when he began to fight the Israelite kings. He first fought against Nadab son of Jeroboam; and three years later Baasha became king and fought against Asa, as it says, “There was a war between Asa and Baasha … all their days” (1 Kings 15:32). And this war that Baasha initiated, during which he built up the highland, was in the twenty-third year of Baasha’s reign, which was the thirty-sixth year since the beginning of Asa’s reign and the twenty-fifth or twenty-sixth year of Asa’s wars. For the text counts the second year of Nadab son of Jeroboam for Baasha also—perhaps because [Nadab] did not make it through the whole year. But in Seder Olam (16)
it says that this war was in the sixteenth year of Asa, one year after the Cushite war; and when the text refers to the thirty-sixth year, it is counting from the death of Solomon. For when Solomon married Pharaoh’s daughter—in the fourth year of his reign—it was decreed that the Davidic kingship be divided for thirty-six years, equaling the thirty-six years during which Solomon was Pharaoh’s son-in-law. But the Davidic kingship was destined to return in the sixteenth year of Asa, at which point there had elapsed thirty-six years since Solomon. Yet because Asa acted wrongly in the war against Baasha, relying on the king of Aram and sending him treasures from the House of the Lord (v. 2), and not relying on the Lord (v. 7), the Davidic kingship did not return but remained divided as it was.
בשנת שלשים ושש למלכות אסא – היא שנת שש עשרה למלכות אסא כמו שבארנו בספר מלכים.
בשנת שלשים ושש – אמרו בסדר עולם המלחמה שהיתה לבעשא עם אסא היא היתה בשנת שש עשרה לאסא (כי לא חי בעשא עד ל״ו לאסא כמ״ש במ״א) ומנין ל״ו שנים היא מעת שנחלקה מלכות בית דוד כי רחבעם מלך י״ז שנים ואביה בנו ג׳ שנים הרי נשלמו ל״ו שנים בי״ו לאסא ולפי שהיה שלמה חתן פרעה במספר ל״ו שנים כי בסוף ד׳ למלכותו נשאה ומלך מ׳ שנה לכן כהחשבון הזה נגזרה שתחלק מלכות בית דוד וראויה היתה לחזור בי״ו לאסא ועל שנשען על מלך ארם כמ״ש למטה לזה לא חזרה ומש״כ למלכות אסא ר״ל לתחלת המלכות אשר מלך בה אסא כי התחלת המלכות ההיא על שבט יהודה לבד היתה בימי רחבעם ומשם הוא ל״ו שנה.
את הרמה – מגדל גבוה מול שערי ירושלים להשליך ממנו אבנים ליוצא ולבא.
בשנת שלשים ושש – הוא ט״ז לאסא, שנה אחר מלחמת הכושים.
ויבן את הרמה – כפי הנראה היה זה ע״י שראה שרבים מעמו נפלו אל אסא (כנ״ל ט״ו:ט׳), רצה לעכב על עמו שלא יצאו לארץ יהודה ובנה את הרמה לסגור גבול ארצו, לבלתי תת יוצא ובא לארץ יהודה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ב) וַיֹּצֵ֨א אָסָ֜א כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב מֵאֹ֥צְר֛וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל⁠־בֶּן⁠־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּדַרְמֶ֖שֶׂק לֵאמֹֽר׃
Then Asa brought out silver and gold out of the treasures of the house of Hashem and of the king's house, and sent to Ben-hadad king of Aram, that dwelled at Damascus, saying,
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת ציוןמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאַפִּיק אָסָא סִימָא וְדַהֲבָא מִן תִּסְבְּרֵי בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וּמִבֵּית מַלְכָּא וּשְׁדַר לְבַר הֲדַד מַלְכָּא דַאֲרָם דְיָתֵיב בְּדַרְמֶשֶק לְמֵימָר.
בדרמשק – ובמלכים כתיב דמשק ובפסוק אחר דומשק (מלכים ב ט״ז:י׳), וכולן א׳ היה, ודוגמא שוט שבט שרביט.
in Damascus And in I Kings (15:18) it is written, "Damesek,⁠" and in another verse (II Kings 16:10) it is written, "Dumesek.⁠" It is all the same, an example being שׁוֹט, שֵׁבֶט, שַׁרְבִיט, whip, rod, scepter.
(ב-ט) התועלת החמשי הוא להודיע שהבוטח בי״י ישוגב ואשר לא יבטח בו וישים בשר זרועו לא די שלא יתחזק אבל יחלש. ולזה ספר כי כאשר שם אסא בשר זרועו ולא בטח בי״י אך בטח במלך ארם מנע ממנו הטוב והוא נצוחו חיל ארם כי לולא זה היה נופל בידו כמו שנפלו הכושים והלובים [טז] ולזאת הסבה ג״כ נמנעה ממנו הרפואה כאשר חלה את רגליו מפני שלא דרש את י״י כי אם ברופאים. ולזה ג״כ כי יהושפט בטח בי״י על דבר חיל בני מואב ועמון ובני שעיר והצליח [כ] וספר ג״כ לזאת הסבה כי מפני התחתן יהושפט עם אחאב להוסיף לו חוזק פרץ י״י יתברך מעשיו וגרם זה לאבדן בניו עד שלא נשאר לביתו כי אם נער קטן יונק והוא יואש. וכן גם כן ספר באחז ששם בשר זרועו והוא מלך אשור ולא די לו שלא עזרו אבל הצר לו [כח].
בדרמשק – היא דמשק האמור במלכים א׳.
וישלח אל בן הדד – כפי הנראה התקשר בעשא עם בן הדד להלחם עם אסא, ועשו כריתת ברית ביניהם (כמו שאבאר בפסוק ד׳), וכמו שהיה בימי אחז שהתחברו ארם ואפרים נגד יהודה, ומזה נתירא ושלח אליו לאמר.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת ציוןמלבי״םהכל
 
(ג) בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּֽי לְךָ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֞ךְ הָפֵ֣ר בְּרִֽיתְךָ֗ אֶת⁠־בַּעְשָׁא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלָֽי׃
"There is a treaty between me and you, as there was between my father and your father; behold, I have sent you silver and gold; go, break your treaty with Baasa king of Israel, that he may depart from me.⁠"
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

קְיָמָא בֵּין מֵימְרִי וּבֵין מֵימְרָךְ בֵּין אַבָּא וּבֵין אֲבוּךְ הָא שְׁדָרִית לְוָתָךְ סִימָא וְדַהֲבָא אֱזֵל אַשְׁנֵי קְיָמָךְ דְעִם בַּעְשָׁא מַלְכָּא דְיִשְרָאֵל וְיִסְתַּלֵק מֵעִלַוָי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

הפר – ענין בטול.
ויעלה מעלי – ר״ל לך והלחם בו ויעלה מעלי.
ברית – ר״ל אם סבת התחברך אל בעשא הוא מפני הברית שכרת עמו, הלא גם ביני ובינך יש כריתת ברית, וברית זו חזקה יותר כי היה גם בין אבי ואביך מה שלא היה עם אבי בעשא שהיה הדיוט. ואם מפני שהבטיח לך כסף וזהב, הנה שלחתי לך גם אנכי כסף וזהב – וא״כ לך הפר בריתך את בעשא – בשגם כי אני איני מבקש ממך עזר רק שלא תעזור לצרי, וממילא יעלה מעלי, כי הוא לבדו לא יערב לבו להלחם אתי.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ד) וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן⁠־הֲדַ֜ד אֶל⁠־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַ֠ח אֶת⁠־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר⁠־לוֹ֙ אֶל⁠־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכּוּ֙ אֶת⁠־עִיּ֣וֹן וְאֶת⁠־דָּ֔ן וְאֵ֖ת אָבֵ֣ל מָ֑יִם וְאֵ֥ת כׇּֽל⁠־מִסְכְּנ֖וֹת עָרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃
And Ben-hadad listened to king Asa, and sent the captains of his armies against the cities of Israel; and they smote Ijon, and Dan, and Abelmaim, and all the store-cities of Naphtali.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְקַבִּיל בַּר הֲדַד מִן מַלְכָּא אָסָא וּשְׁדַר יַת רַבָּנֵי חֵילְוָתָא דִי לֵיהּ לְקִרְוֵי יִשְרָאֵל וּמְחוֹ יַת עִיוֹן וְיַת דָן וְיַת אָבֵל מִמַעַרְבָא וְיַת כָּל בֵּית אוֹצָרִין דִי בְקִרְוֵי נַפְתָּלִי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

עיון – בחולם.
אבל מים – היא אבל בית מעכה האמור במלכים א׳.
מסכנות – ערי אוצרות כמו ויבן ערי מסכנות (שמות א׳:י״א).
וישמע וישלח את שרי החילים – מזה מבואר שלא היה צריך לשלוח חילים, שכבר היו שם חיל מלך ארם לעזור לבעשא, רק שלח שרי החילים שהם ציוו אל החילים שהיו שם להכות את בעשא.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמלבי״םהכל
 
(ה) וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת⁠־הָרָמָ֑ה וַיַּשְׁבֵּ֖ת אֶת⁠־מְלַאכְתּֽוֹ׃
And it came to pass, when Baasa heard of it, that he left off building Ramah, and let his work cease.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַהֲוָה כַּד שְׁמַע בַּעְשָׁא וּפְסַק מִלְמִבְנֵי יַת רָמָתָא וּבַטִיל יַת עִבִידְתֵּיהּ.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

כשמוע בעשא – העי״ן בשוא לבדו כחביריו.
וישבת – ענין בטול כמו שבת נוגש (ישעיהו י״ד:ד׳).
וישבת – כי גם מלאכות אחרות עשה נגד מלך יהודה וכולם השבית, ובמלכים אמר וישב בתרצה, ר״ל שלא עשה עוד שום דבר.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמלבי״םהכל
 
(ו) וְאָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ לָקַח֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־יְהוּדָ֔ה וַיִּשְׂא֞וּ אֶת⁠־אַבְנֵ֤י הָרָמָה֙ וְאֶת⁠־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֣בֶן בָּהֶ֔ם אֶת⁠־גֶּ֖בַע וְאֶת⁠־הַמִּצְפָּֽה׃
Then Asa the king took all Judah; and they carried away the stones of Ramah, and its timber, with which Baasa had built; and he built with it Geba and Mizpah.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאָסָא מַלְכָּא דְבַר יַת כָּל אֱנָשׁ יְהוּדָה וּנְטָלוּ יַת אַבְנֵי רָמָתָא וְיַת קֵסַיָהָא דִי בְנָא בַּעְשָׁא וּבְנָא בְהוֹן יַת גִבְעֲתָא וְיַת סָכוּתָא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

ואסא – בנה מבצרות במקומות ההם לעצור בעד האויב, ורמה היתה סמוכה לשם, כמ״ש (שופטים י״ט:י״ג), וכן מצפה, שלכן אמר (הושע ה׳:א׳) כי פח הייתם למצפה, ששם רצה לעכב בל יהיה יוצא ובא ליהודה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמלבי״םהכל
 
(ז) וּבָעֵ֣ת הַהִ֗יא בָּ֚א חֲנָ֣נִי הָרֹאֶ֔ה אֶל⁠־אָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו בְּהִשָּׁ֨עֶנְךָ֜ עַל⁠־מֶ֤לֶךְ אֲרָם֙ וְלֹ֤א נִשְׁעַ֙נְתָּ֙ עַל⁠־יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל⁠־כֵּ֗ן נִמְלַ֛ט חֵ֥יל מֶלֶךְ⁠־אֲרָ֖ם מִיָּדֶֽךָ׃
And at that time Hanani the seer came to Asa king of Judah, and said to him, "Because you have relied on the king of Aram, and have not relied on Hashem your God, therefore the army of the king of Aram has escaped out of your hand.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּבְעִדָנָא הַהִיא אֲתָא חֲנָנִי נְבִיָא לְוַת אָסָא מְלִיךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וַאֲמַר לֵיהּ כַּד אִסְתְּמַכְתָּא עַל מַלְכָּא דַאֲרָם וְלָא אִסְתְּמַכְתָּא עַל מֵימְרָא דַייָ אֱלהִים מְטוּל הֵיכְנָא אִשְׁתֵּיזִיב חֵיל מַלְכָּא דַאֲרָם מִן יְדָךְ.
על כן נמלט – שלא יכולת לו למה שלא בטחת בהקב״ה כי אם בטחת בהקב״ה כשנשבעו וכרתו ברית יחד מלך ישראל ומלך ארם עליך כאשר בטחת בו כשבאו עליך הכושים לא נמלטו מידך והיית נוצח לכולם אף לא היית מאבד ממונך שנתת לו כדי להפר בריתו עם בעשא ועתה שלא בטחת בהקב״ה אבדת ממונך וגם מלך ארם נמלט מידך.
therefore...escaped You did not prevail against them. Why not? Because you did not trust in the Holy One, blessed be He. For had you trusted in the Holy One, blessed be He, when the king of Israel and the king of Aram made a treaty against you, as you trusted in Him when the Cushites attacked you, they would not have escaped from your hand, and you would have defeated them all, and you would not have lost your money, which you gave him in order that he abrogate his treaty with Baasha. Now that you did not trust in the Holy One, blessed be He, you lost your money, and the king of Aram escaped from your hand.
בהשענך על מלך ארם וגו׳ – רוצה לומר: כי אלו לא היה נשען על מלך ארם שהיתה ידו עם בעשא והיה נשען על י״י ית׳ להלחם עם מלך ארם ועם בעשא הקמים עליו היה נותן חיל מלך ארם בידו כמו שנתן י״י יתברך בידו חיל הכושים והלובים שהיו יותר רבים מזה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

חנני – מלעיל כמו שאמרתי בריש נחמיה וכן לקמן סימן י״ט.
בהשענך – בעבור השענך על כן נמלט כי היו מעותדים ליפול בידך.
בהשענך – א״ל מה שבאו חיל ארם עליך עם בעשא היה מאת ה׳ כדי שיתנם בידך, ואם היית נשען על ה׳ היית כובש גם את חיל ארם, וע״י שנשענת על עזרת מצר נמלט מידך.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(ח) הֲלֹ֧א הַכּוּשִׁ֣ים וְהַלּוּבִ֗ים הָי֨וּ לְחַ֧יִל ׀ לָרֹ֛ב לְרֶ֥כֶב וּלְפָרָשִׁ֖ים לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וּבְהִשָּׁעֶנְךָ֥ עַל⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה נְתָנָ֥ם בְּיָדֶֽךָ׃
Were not the Ethiopians and the Lubim a huge army, with very many chariots and horsemen? Yet, because you relied on Hashem, He delivered them into your hand.
מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

הֲלָא כּוּשָׁאֵי וְלוּבָאֵי הֲווֹ לְחֵיל סַגְיָא (ס״א סַגִי) לְאַרְתְּכִין וּלְפָרָשִׁין לַחֲדָא וּבְאִסְתְּמָכוּתָךְ עַל מֵימְרָא דַייָ מְסָרִנוּן בִּידָךְ.
הלוא הכושים והלובים היו לחיל לרוב לרכב ולפרשים להרבה מאד. זהו הכל תמורת החלק, כי המלים לחיל לרוב הן כלליות יותר לעומת המלים לרכב ולפרשים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

והלובים – גם המה באו עם זרח הכושי ועם שלא נזכר למעלה.
לחיל לרוב – לקבוץ חיל לרוב ולקבוץ רכב וכו׳.
הלא – ר״ל למה יראת? אם מפני שהיו שני מלכים, הלא גם במלחמת זרח מלך הכושי היו הכושים והלובים שני עמים גדולים. ואם מפני שיש לו חיל רב, הלא גם הם היו לחיל לרוב, ר״ל מה שנוגע לענין החיל היו לרוב, וכן לרכבא ולפרשים – ובכ״ז ע״י שנשענת על ה׳ נתנם בידך.
א. כן בפסוק. בדפוסים: ״לרכש״.
מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ט) כִּ֣י יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה עֵינָ֞יו מְשֹׁטְט֤וֹתא בְּכׇל⁠־הָאָ֙רֶץ֙ לְ֠הִתְחַזֵּ֠ק עִם⁠־לְבָבָ֥ם שָׁלֵ֛ם אֵלָ֖יו נִסְכַּ֣לְתָּ עַל⁠־זֹ֑את כִּ֣י מֵעַ֔תָּה יֵ֥שׁ עִמְּךָ֖ מִלְחָמֽוֹת׃
For the eyes of Hashem run to and fro throughout the whole earth, to show Himself strong on behalf of those whose heart is whole toward Him. Until now you have done foolishly; for from now on you shall have wars.⁠"
א. מְשֹׁטְט֤וֹת א=מְשֹׁטֲט֤וֹת (חטף)
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אֲרוּם יְיָ עֵינוֹהִי מִסְתַּכְּלִין בְּכָל אַרְעָא לְאִתַקָפָא עִם צַדִיקַיָא דְלִבְּהוֹן שְׁלִים לְוָתֵיהּ אִטְפֵשְׁתָּא (ס״א אַסְכֵילְתָּא) עַל דָא אֲרוּם מִבְּכֵן אִית עִמָךְ סַדְרֵי קְרָבַיָא.
עם לבבם שלם – עם אשר לבבם שלם; 1ורבים כמהו.
1. ורבים כמהו. ר״ל: יש דוגמאות רבות איפה שהמילה ״אשר״ חסירה; ראו מכלול נ׳. לשון התרגום: ״עם צדיקיא דלבהון שלים לותיה״.
With levavam shalem. [This means]: with asher levavam shalem (=those whose hearts are true). There are many cases like this.
להתחזק עם לבבם שלם אליו – רוצה לומר: אשר לבבם שלם אליו.
נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות – רוצה לומר: י״י ית׳ השקיט ארצך תחלה ממלחמ׳ מפני בעתך בו וכאשר באו עליך מלחמות הצליחך בהם אך מעתה שלא בטחת בו יש עמך מלחמות ולא תהיה נעזר בהם מי״י ית׳ כמו שהיית נעזר בו במה שקדם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

משוטטות – ענין הנעה והרחיפה ממקום למקום כמו שוטטו בחוצות ירושלים (ירמיהו ה׳:א׳).
נסכלת – מלשון סכלות ושטות.
עיניו משוטטות – ר״ל משגיח על כל.
להתחזק – לתת חוזק עם אשר לבבם שלם אליו לבטוח בו.
נסכלת – נעשית סכל בעבור זאת.
יש עמך מלחמות – ר״ל כבר מוכן מלחמות שילחמו עמך.
כי ה׳ – ר״ל ואם תאמר מפני מה הביא ה׳ שני המלכים עליך, משיב שזה היה בהשגחה, א] לנסותך אם לבבך שלם, ב] כדי שאם יהיה לבבך שלם אליו יחזק אותך להפיל לפניך גוים גדולים, וז״ש להתחזק עם לבבם שלם – ולכן נסכלת שלא הבנת זאת. באופן שעד עתה לא היה לך מלחמה, כי הם לא הביאם ה׳ למלחמה עליך רק להפילם תחתיך, רק מעתה שעזבך ה׳ בידי הטבע.
יש עמך מלחמות – ותצטרך לזרוע בשר.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(י) וַיִּכְעַ֨ס אָסָ֜א אֶל⁠־הָרֹאֶ֗ה וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית הַמַּהְפֶּ֔כֶת כִּֽי⁠־בְזַ֥עַף עִמּ֖וֹ עַל⁠־זֹ֑את וַיְרַצֵּ֥ץ אָסָ֛א מִן⁠־הָעָ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃
Then Asa was angry with the seer, and put him in the prison-house; for he was in a rage with him because of this thing. And Asa oppressed some of the people the same time.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּרְגַז אָסָא עַל נְבִיָא וּמַנְיֵהּ בְּבֵית אֲסִרַיָא אֲרוּם אִתְנְסֵיס עִמֵיהּ עַל דָא וְשַׁעְבֵּיד אָסָא מִן עַמָא בְּעִדָנָא הַהִיא.
בית המהפכת – בית הסוהר שעשוי מלאכת המהפכת גוועלב״ט בלשון אשכנז.
into the prison house – Heb. בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת. A prison made of vaultwork, gewelb(e)t in Middle High German, vaulted (prison).
וירצץ אסא מן העם בעת ההיא – כי היה לו כעס עם הכל על הנבואה אשר שמע.
Asa inflicted harm on some of the people at that time—because he felt anger at everything as a result of the prophecy he had heard.
ויכעס אסא אל הרואה – הנה מפני שלא חלק הנביא כבוד למלכות כמנהג הנביאים שאינם חולקים כבוד למלכות בדברי הנבואה כעס אסא על הרואה ונתנו בבית הסהר כי היה בכעס עמו על אלו הדברים הקשים שאמר וידמה כי אז היו קצת ישראל מדברים בעד הנביא ואומרים למלך שאין ראוי שיעשה זה והוא רצץ אותם ושברם מרב כעסו על דברי הנביא שלא חלק כבוד למלכות. והנה בסוף ימיו חלה את חליו מדה כנגד מדה הוא לא הסכים ללכת להלחם עם מלך ארם ועם בעשא עם ראותו היותו נעזר בשם י״י כשבטח בו כאלו לא היו לו רגלים ולזה הסיר י״י יתברך מרגליו כח ההליכה וספר שגם בזה הענין חטא שלא דרש י״י בחליו אך בטח ברופאים וידמה מזה כי אם היה דורש י״י היה נמצא לו להסיר ממנו זה החולי.
בית המהפכת – הוא מלשון כיפה בהיפוך אותיות והוא מקום מאסר כעין כיפה.
וירצץ – ענין שבירה כמו קנה רצוץ (ישעיהו מ״ב:ג׳).
כי בזעף עמו – כי היה עמו בכעס על אשר דבר הדבר הזאת.
בעת ההיא – כי גברה בו הכעס ורצץ גם מהעם בכעס.
ויכעס אסא אל הראה – אף על פי שלבב אסא היה שלם. אבל לא אמר הרואה בלשון כה אמר ה׳, כדרך הנביאים כולם, לכן דמה כי הרואה הוציא מילין מלבו כי גם מן העם הוכיחו לו על זה לכן וירצץ אסא מן העם בעת ההיא.
ויכעס – הרואה הזה לא אמר לו הדברים בדרך נבואה ובשם ה׳, רק בדרך תוכחה מצד השכל והאמונה, ולכן קראו בשם רואה. שיש הבדל בין רואה ובין חוזה, החוזה צופה בחזון ענינים אלהיים, והרואה יביט כפי השכל וראות החושים (כמ״ש פי׳ ישעיה סי׳ ל). ואם היה אומר לו זאת בנחת ובדרך כבוד לא היה כועס עליו, ומה שכעס היה מפני כי בזעף עמו על זאת – שהרואה אמר לו זה בזעף וכמרים יד במלך, וכן קבץ אליו מן העם שעמדו לצדו נגד המלך, לכן וירצץ אסא גם מן העם, בעבור זאת:
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(יא) וְהִנֵּה֙ דִּבְרֵ֣י אָסָ֔א הָרִאשׁוֹנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֤ם כְּתוּבִים֙ עַל⁠־סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֔ים לִיהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃
And, behold, the acts of Asa, first and last, they are written in the book of the kings of Judah and Israel.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְהָא פִּתְגָמֵי אָסָא קַדְמָאֵי וּבַתְרָאֵי הָא אִנוּן כְּתִיבִין עַל סֵפֶר מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה וּדְבֵית יִשְרָאֵל.
וישראל – גם בד״ה של מלכי ישראל יסופר מדברי אסא.
הראשנים והאחרונים – הראשונים הוא קודם ששלח לבן הדד והאחרונים הוא אחר ששלח.
הראשונים – קודם זה המעשה.
והאחרונים – אח״ז שמעדו אשוריו קצת.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(יב) וַיֶּחֱלֶ֣א אָסָ֡א בִּשְׁנַת֩ שְׁלוֹשִׁ֨ים וָתֵ֤שַׁע לְמַלְכוּתוֹ֙ בְּרַגְלָ֔יו עַד⁠־לְמַ֖עְלָה חׇלְי֑וֹ וְגַם⁠־בְּחׇלְיוֹ֙ לֹא⁠־דָרַ֣שׁ אֶת⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה כִּ֖י בָּרֹפְאִֽים׃
And in the thirty-ninth year of his reign Asa was diseased in his feet; his disease was exceeding great; yet in his disease he did not seek Hashem, but the physicians.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמְרָע אָסָא בִּשְׁנַת תְּלָתִין וּתְשַׁע לְמַלְכוּתֵיהּ וְאִתְחַגָר בְּרִגְלוֹי עַד לְעֵילָא אִתְגַבַּר מַרְעֵיהּ וְאוֹף כַּד מְרַע לָא תְבַע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהֵן בְּאַסְוָתָא.
עד למעלה חליו – נפח שברגליו עלה מכף רגלו עד קדקדו.⁠1
1. השוו ללשון הפסוק באיוב ב׳:ז׳.
until his ailment spread upward The swelling in his feet spread from the sole of his foot to the top of his head.
עד למעלה חליו – חולי רגליו נתגברה ועלתה עד למעלה לקדקדו.
לא דרש – להתפלל אל ה׳.
כי ברופאים – שם בטחונו ברופאים לבדם.
ויחלא אסא וגו׳ ברגליו – הוא לפי דכתיב וירצץ אסא מן העם היינו ברגלים נענש מדה כנגד מדה.
עד למעלה – החולי עלתה מן הרגלים אל חלקי הגוף העליונים.
וגם – ר״ל גם בזה חטא שסמך עצמו על אמצעיים טבעיים שזה מורה שלא היה בטחונו שלם.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(יג) וַיִּשְׁכַּ֥ב אָסָ֖א עִם⁠־אֲבֹתָ֑יו וַיָּ֕מׇת בִּשְׁנַ֛ת אַרְבָּעִ֥ים וְאַחַ֖ת לְמׇלְכֽוֹ׃
And Asa slept with his fathers, and died in the forty-first year of his reign.
מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּשְׁכִיב אָסָא עִם אֲבָהָתוֹי וּמִית בִּשְׁנַת חֲדָא וְאַרְבְּעִין כַּד מְלָךְ.
מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל
 
(יד) וַיִּקְבְּרֻ֣הוּ בְקִבְרֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר כָּרָה⁠־לוֹ֮ בְּעִ֣יר דָּוִיד֒ וַיַּשְׁכִּיבֻ֗הוּ בַּמִּשְׁכָּב֙ אֲשֶׁ֤ר מִלֵּא֙ בְּשָׂמִ֣ים וּזְנִ֔ים מְרֻקָּחִ֖ים בְּמִרְקַ֣חַת מַעֲשֶׂ֑ה וַיִּשְׂרְפוּ⁠־ל֥וֹ שְׂרֵפָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה עַד⁠־לִמְאֹֽד׃
And they buried him in his own tomb, which he had hewn out for himself in the city of David, and laid him in the bed which was filled with sweet odors and diverse kinds of spices prepared by the perfumers' art; and they made a very great burning for him.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּקְבָרוּ יָתֵיהּ בְּבֵית קְבוּרְתֵּיהּ דְתַקֵין לֵיהּ בְּקַרְתָּא דְדָוִד וְאַשְׁכְּבוֹהִי בְּמַשְׁכְּבָא דִי מְלֵי בוּסְמִין וְזֵינֵי וְרֵיחָנִין מְבַסְמִין בּוּסְמָנִין עוֹבַד אַסְיָא וְאוֹקִידוּ לֵיהּ יְקֵידַת קֵיסֵי בּוּסְמַיָא (ס״א בּוּסְמִין רַבְּתָא) עַד לַחֲדָא.
ויקברוהו בקברו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבוהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים – מאי בשמים וזנים, ר״א דני זני, רבי ישמעאל בר נחמן אמר בשמים שכל המריח בהם בא לידי זמה.
בשמים וזנים מרוקחים במרקחת מעשה. יש אומרים לגבי וזנים שהיא כמו זני זמרא (דניאל ג׳:ה׳): תרגום למינהו (בראשית א׳:י״ב) - לזנוהי, ויתכן שהוא שם לבושם מורכב.
וזנים – מיני בשמים הם והבשמים היו מרוקחים במרקחה מעשה רוקח מרקחת וזה פתרון מרוקחים במעשה רוקח.
וישרפו לו שרפה גדולה – שרפו לו בשמים טובי׳ לאפר ואותו אפר יזורו עליו ויש מפרשין כמו ששורפין על המלכים ומהו שורפין וכו׳ ועוקרין על המלכים.
and divers kinds These are kinds of spices, and the spices were prepared with the perfumer's art, a mixture. The meaning is: prepared with the perfumer's art.
and they kindled an exceedingly great fire They burned good spices for him into ashes, and they scattered those ashes on him. Others explain this like (Abodah Zarah 11a): "We may burn for the kings.⁠" Now what did they burn? Their biers and the utensils they used.
וזנים1פי׳: ומינים; תרג׳ ״למינהו״ (בראשית א׳:י״ב) – ״לזנוהי״.
2וישרפו לו שרפה – פי׳: שריפת הבשמים והמרקחות. ורבותי׳ ז״ל פרשו (בבלי ע״ז י״א.) שהיה מנהג המלכים לשרף בשעת מיתתן מטתן וכלי תשמישן.
1. פי׳: ומינים. ואותם מינים היו ״מרקחים במרקחת מעשה״; השוו על כך המיוחס לרש״י. אך מהתרגום נשמע ש״מרקחים״ אינו תיאור ל״זנים״, כי הוא מתרגם: ״וזינין וריחנין מבסמין...⁠״. והשוו ספר השרשים ערך ״זון״, שם מציג רד״ק את פירושו שבכאן בשם ריב״ג (השוו גם ספר השרשים לריב״ג ערך ״זנה״), ומברר שהשורש הוא ״זנה״. והשוו גם ספר השרשים סוף ערך ״מתה״, פירוש רד״ק לדניאל ג׳:ה׳ (בסוף ספר השרשים), ופירושו לתהלים קמ״ד:י״ג ד״ה ״מזוינו״.
2. וישרפו לו וכו׳. השוו דבריו לירמיהו ל״ד:ה׳ ד״ה ״ובמשרפות״; והשוו גם המיוחס לרש״י. וראו גם דבריו בספר השרשים ערך ״שרף״, ועל שמואל א ל״א:י״ב. גם לפי התרגום הכוונה היא לשריפת בשמים.
And zenim. This means: and minim (varieties): the Targum renders le-minehu (=of its kind; Gen 1:12)—li-znohi.
They made a fire for [Asa]. This refers to the burning of the spices and blends. But our Sages, of blessed memory (b. Avodah Zarah 11a), explain that when kings would die, it was customary to burn their bed and the items that they used.
וזנים מרוקחים – רוצה לומר: מינים מרוקחים.
בקברתיו – בדפוס נפולי כתיב בקברתיו ואין מבטלין רבים בשביל היחיד.
כרה לו – ב׳ חד מלעיל וחד מלרע וסימן אשר כרה לו. בור כרה ויחפרהו (תהלים ז׳).
כרה – חפר כמו בור כרה (תהלים ז׳:ט״ז).
וזנים – ר״ל מינים הרבה כי מהעוף למינהו (בראשית ו׳:כ׳) ת״א לזנוהי.
מרקחים – ענין ערבוב הבשמים וכן אשר ירקח כמוהו (שמות ל׳:ל״ג).
במרקחות – כן יקרא שם האומנות והאומן נקרא רוקח.
אשר כרה לו – חפר לעצמו בחייו.
מרקחים במרקחת מעשה – מעורבבים במעשה מרקחת ר״ל בערבוב בשמים מעשה רוקח.
וישרפו לו – מטתו וכלי תשמישו כי כן הדרך לשרוף על המלכים כמ״ש ובמשרפות אבותיך המלכים (ירמיהו ל״ד:ה׳).
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144